הסיפור שלי
נולדתי על שפת ימה של ת"א ברחוב הירקון מול חוף גורדון אבי היה המציל הידוע טופסי, שהיה הראשון שפיתח את ספורט הגלישה בארץ. התחלתי ללמוד לשחות עוד לפני שידעתי ללכת. החיים שלנו סבבו סביב הים.
לאבי היה מאוד חשוב שנדע לשחות היטב כדי שיוכל לשלוח אותנו להתמודד עם הגלים.
כל שנות ילדותי שחיתי בקבוצת השחייה הפועל ת"א.
עד היום השחייה והגלישה הם שני הדברים הגורמים לי את ההנאה וההרגשה הטובה ביותר.
בסיומי את לימודי החינוך הגופני בוינגייט פניתי למפקח על החינוך הגופני כדי למצוא עבודה כמורה לחינוך גופני בביה"ס. באותה עת לא נמצאה משרה והוא הפנה אותי לעבוד במסגרת של משרד החנוך בפרויקט של לימוד שחייה. לאחר שנה שעבדתי כמדריכת שחייה במשרד החינוך הבנתי שהתחום מאוד מעניין, מאתגר והכי חשוב שהרגשתי שמצאתי את הייעוד שלי.
החלטתי להתפתח בתחום ולהעמיק בו. נרשמתי לקורס מאמני שחייה מוסמך וכמה שנים לאחר מכן סיימתי גם קורס מאמנים בכירים. בשנת 91 התחלתי לעבוד בתור מאמנת בקאנטרי גולדשטיין בקרית שלום. לדורון אדיר ז"ל מנהל הקאנטרי היה חזון להרים קבוצת שחייה שתקרא הפועל ת"א ע"ש הקבוצה המיתולוגית שהתפרקה. הרעיון היה שיגיעו אליה ילדים מכל רחבי העיר וממסגרת של חוגים בקאנטרי שכונתי הפכנו לקבוצה מפוארת. ב2001 דורון עזב למשרה אחרת בעירייה והחזון שלו להרים קבוצה בעיר ת"א נגנז. המנהל החדש לא היה מעונין להעביר תקציב לקבוצה ונאלצנו להתפרק. עזבתי עם כמה שחיינים מובילים לקבוצת בני הרצליה שקבלו את השחיינים בשמחה וגם אותי לצוות המאמנים. בבני הרצליה עבדתי בתור מאמנת כ11 שנה, אמנתי את הנבחרת הצעירה מס' שנים, לאחר מכן אימנתי את נבחרת הנוער גילאי 15-16 איתם גם יצאתי לאליפויות בחו"ל במסגרת קומן. בסוף שנותיי בבני הרצליה הייתי מאמנת ראשית ואימנתי את הנבחרת הבוגרת. בשנת2012/13 קבלתי מבני הרצליה תעודת הוקרה כעובדת מצטיינת בענף השחייה על מקצועיות, יחסי אנוש וקידום שחיינים בנבחרות.